מעניין איך הלייקרס ישתמשו באינגרם בעונה הבאה. דנג הובא על העמדה שלו כדי שלא ייזרק מיד למים. יחד עם רנדל ולארי נאנס יהיה עמוס בעמדות הפורוורד. אפשרות מעניינת היא לעשות מה שסיאטל עשתה בעונת הרוקי של דוראנט. הוא היה רזה מידי בשביל לשחק כפורוורד אז נתנו לו לשחק כשוטינג גארד עד שהעלה מסה.

לדעתי מבין הארבעה את הפוטנציאל הגדול ביותר יש לראסל ואחריו לאינגרם אז כשרון יש לשניהם והאופי הוא זה שיכריע מי יגיע רחוק יותר. רנדל עושה הכל בסדר אבל שום דבר לא מיוחד. וקלארקסון כמו שרועי כתב די מיצה את הפוטנציאל שלו.

קלארקסון – גניבה של סיבוב שני. מתפתח להיות שחקן טוב וסולידי והשאלה הגדולה אםיש לועדיין לאן להשתפר. נראה כי ימצא את עצמו כשחקן שישי קלאסי וחמישייה רק אם ה-1-2 פצועים.
ראסל – הדבר הראשי אצלוזה האופי. נראה כי היה קשה לו השנה עם החדר הלבשה (ובצדק אחרי השטות שעשה) והמאמן (ידוע שסקוט הוא לא אידיאלי לשחקנים צעירים). השאלה איך הוא יצליח לקום מזה ולהשתפר. הפוטנציאל שם אבל הראש בספק. שטות כמו שעשה יכולה אפילו למחוק אותו מהליגה (שחקנים עם פוטנציאל גדול משלו לא משחקים שם בגלל ברגים רופפים).
רנדל – PF של פעם. חזק ונייד אבל חסר מאוד קליעה מחצי מרחק. גם כאן השאלה כמה הוא עוד יכול להשתפר. אני חושב שאצלו זה אמור להיות יעילות בשני צידי המגרש כדי להרוויח את מקומו.
אינגרם – הפוטנציאל הגדול של הלייקרס. מצד אחד כשרון אדיר ומצד שני מדברים על חוסר מוכנות לליגה. אני דווקא הייתי זורק אותו ישר למים העמוקים כדי להראות לו שסומכים עליו ושהוא יכול לטעות. השאלה כמה הוא יהיה גם חזק מנטלית, בנוסף למסה שעליולהעלות

מקווה (עבור הלייקרס, שהליגה חייבת אותם טובים!) שאינגראם כי אחרת הם יישארו בינוניים

גואל אמביד! השחקן הכי מוכשר שהגיע לליגה בשנים האחרונות
אה הוא בפילי…
אני הולך על ראסל
לדעתי לוקח לו זמן להסתגל אבל הוא עושה צעדים בדרך להיות מנהיג של הקבוצה. ללא קובי הוא האיש.

כבר נאמר בשום מקום אחר,
המונדיאל זה כמו קרנבל ברזילאי. יש כל כך הרבה דברים שקורים מסביב, אי אפשר באמת לעקוב, ויש סיכוי טוב שאם מישהו יזרוק עליך עגבניה, אתה תחשוב שזה חלק מהחוקים.
כדורגל אנגלי זה כמו מסעדת גורמה שמגישה מנות על בסיס מרמייט. אתה מעריך את ההשקעה, את החומרים היקרים שהביאו והשפים המפורסמים שעובדים שם, אבל מתחת להכל זה עדיין מבוסס על בירה וחרא.
כדורגל ספרדי זה כמו מלחמת שוורים. כששני היריבים עולים למגרש, זה מרתק, שני צדדים שרק רוצים שהשני ימות (אבל לא יכולים אחד בלי השני) אבל בצד הראש שלך יש קול שצורח לך שזה מגעיל מוסרית.
אז טוב שיש NBA.
ולשאלה – ד'אנג'לו ד'ראסל. נראה שבעיקר צריך ביטחון וזמן כדור יקר שהלך לאיבוד בשנה שעברה, ויש לו את כל התכונות. אינגראם קרוב מאוד במקום השני, מאבד נקודות בגלל ששכמעט ולא ראיתי אותו משחק.

ראסל ואינגראם הם הכשרונות הגדולים, אבל ראסל הרבה יותר מוכן…

קלארקסון ורנדל שניהם יהיו שחקנים מאד פרודוקטיבים, אבל יש איתם כל מיני בעיות לטווח הרחוק – קודם כל הגנה, ובמקרה של רנדל גם התקפה שיכולה להשתלב במרקם קבוצתי.

זה די מפתיע בהתחשב במוסר העבודה הלא פחות ממדהים של השניים האלו (ועושה רושם שגם ראסל הדביק פערים), מה שלדעתי הוא תוצאה ישירה של לשחק עם קובי.
אז אולי עוד יש תקווה לשינוי בצד ההגנתי, ולפחות במקרה של קלארקסון גם נראה שיש לו את כל הכלים הפיזיים להיות מגן טוב או לפחות סביר.

לדעתי העתיד של השניים האלה הוא יותר כשחקנים שישיים מהדרגה הגבוהה ביותר – מועמדים לשחקן השישי של העונה וכו' – אבל עדיין באים מהספסל כדי לתת instant offense, ואני גם לא רואה בזה בעיה – הם רק צריכים להיות מספיק טובים כדי לעניין כוכבים אחרים להגיע כדי לתפוס את המקום בחמישייה…

לצורך העניין, אני רואה אפילו בנאנס כפוטנציאל יותר גבוה מרנדל לשחקן חמישייה, ולדעתי זובי נראה כמו כישרון יותר טוב משניהם.
אני חושב שהייתי שם אותו רק מתחת לראסל ואינגראם, אבל זה קצת מוקדם לתחזיות לגביו.

מה שבאמת מעודד כמו שאמרתי זה מוסר העבודה של הילדים.
הכישרון שם, ועם תוספת של עבודה קשה אין לי ספק שכולם יהפכו לשחקני נבא טובים או יותר מזה. מי שאני לא סגור על העתיד שלו בקבוצה הוא רנדל – גם בגלל שהוא הראשון בתור לקבל חוזה חדש בעוד שנתיים, והדרך הנכונה ביותר לנצל את כל הכישרונות הצעירים האלה הוא גם לשמור על גמישות בתקרת השכר.

אבל כן, כרגע ראסל ואינגראם נראים ברמה הרבה יותר גבוהה מהאחרים, רק שאינגראם יצטרך עוד שנתיים של הכנה – בעיקר פיזית – כדי לנצל את היכולות שלו, ובגלל זה הביאו את דנג כמנטור די אידיאלי לעבודה קשה וחוסר אנוכיות.
ראסל כבר עשה התקדמות גדולה מאד בתחום הזה הקיץ.